Romans 2

לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

כי אין משא פנים עם האלהים׃

כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

1. διο αναπολογητος ει ω ανθρωπε πας ο κρινων εν ω γαρ κρινεις τον ετερον σεαυτον κατακρινεις τα γαρ αυτα πρασσεις ο κρινων
2. οιδαμεν δε οτι το κριμα του θεου εστιν κατα αληθειαν επι τους τα τοιαυτα πρασσοντας
3. λογιζη δε τουτο ω ανθρωπε ο κρινων τους τα τοιαυτα πρασσοντας και ποιων αυτα οτι συ εκφευξη το κριμα του θεου
4. η του πλουτου της χρηστοτητος αυτου και της ανοχης και της μακροθυμιας καταφρονεις αγνοων οτι το χρηστον του θεου εις μετανοιαν σε αγει
5. κατα δε την σκληροτητα σου και αμετανοητον καρδιαν θησαυριζεις σεαυτω οργην εν ημερα οργης και αποκαλυψεως δικαιοκρισιας του θεου
6. ος αποδωσει εκαστω κατα τα εργα αυτου
7. τοις μεν καθ υπομονην εργου αγαθου δοξαν και τιμην και αφθαρσιαν ζητουσιν ζωην αιωνιον
8. τοις δε εξ εριθειας και απειθουσιν τη αληθεια πειθομενοις δε τη αδικια οργη και θυμος
9. θλιψις και στενοχωρια επι πασαν ψυχην ανθρωπου του κατεργαζομενου το κακον ιουδαιου τε πρωτον και ελληνος
10. δοξα δε και τιμη και ειρηνη παντι τω εργαζομενω το αγαθον ιουδαιω τε πρωτον και ελληνι
11. ου γαρ εστιν προσωπολημψια παρα τω θεω
12. οσοι γαρ ανομως ημαρτον ανομως και απολουνται και οσοι εν νομω ημαρτον δια νομου κριθησονται
13. ου γαρ οι ακροαται νομου δικαιοι παρα θεω αλλ οι ποιηται νομου δικαιωθησονται
14. οταν γαρ εθνη τα μη νομον εχοντα φυσει τα του νομου ποιωσιν ουτοι νομον μη εχοντες εαυτοις εισιν νομος
15. οιτινες ενδεικνυνται το εργον του νομου γραπτον εν ταις καρδιαις αυτων συμμαρτυρουσης αυτων της συνειδησεως και μεταξυ αλληλων των λογισμων κατηγορουντων η και απολογουμενων
16. εν κρινει ο θεος τα κρυπτα των ανθρωπων κατα το ευαγγελιον μου δια χριστου ιησου
17. ει δε συ ιουδαιος επονομαζη και επαναπαυη νομω και καυχασαι εν θεω
18. και γινωσκεις το θελημα και δοκιμαζεις τα διαφεροντα κατηχουμενος εκ του νομου
19. πεποιθας τε σεαυτον οδηγον ειναι τυφλων φως των εν σκοτει
20. παιδευτην αφρονων διδασκαλον νηπιων εχοντα την μορφωσιν της γνωσεως και της αληθειας εν τω νομω
21. ο ουν διδασκων ετερον σεαυτον ου διδασκεις ο κηρυσσων μη κλεπτειν κλεπτεις
22. ο λεγων μη μοιχευειν μοιχευεις ο βδελυσσομενος τα ειδωλα ιεροσυλεις
23. ος εν νομω καυχασαι δια της παραβασεως του νομου τον θεον ατιμαζεις
24. το γαρ ονομα του θεου δι υμας βλασφημειται εν τοις εθνεσιν καθως γεγραπται
25. περιτομη μεν γαρ ωφελει εαν νομον πρασσης εαν δε παραβατης νομου ης η περιτομη σου ακροβυστια γεγονεν
26. εαν ουν η ακροβυστια τα δικαιωματα του νομου φυλασση ουχ η ακροβυστια αυτου εις περιτομην λογισθησεται
27. και κρινει η εκ φυσεως ακροβυστια τον νομον τελουσα σε τον δια γραμματος και περιτομης παραβατην νομου
28. ου γαρ ο εν τω φανερω ιουδαιος εστιν ουδε η εν τω φανερω εν σαρκι περιτομη
29. αλλ ο εν τω κρυπτω ιουδαιος και περιτομη καρδιας εν πνευματι ου γραμματι ου ο επαινος ουκ εξ ανθρωπων αλλ εκ του θεου

1. Propter quod inexcusabilis es, o homo omnis qui judicas. In quo enim judicas alterum, teipsum condemnas : eadem enim agis quæ judicas.
2. Scimus enim quoniam judicium Dei est secundum veritatem in eos qui talia agunt.
3. Existimas autem hoc, o homo, qui judicas eos qui talia agunt, et facis ea, quia tu effugies judicium Dei ?
4. an divitias bonitatis ejus, et patientiæ, et longanimitatis contemnis ? ignoras quoniam benignitas Dei ad pœnitentiam te adducit ?
5. Secundum autem duritiam tuam, et impœnitens cor, thesaurizas tibi iram in die iræ, et revelationis justi judicii Dei,
6. qui reddet unicuique secundum opera ejus :
7. iis quidem qui secundum patientiam boni operis, gloriam, et honorem, et incorruptionem quærunt, vitam æternam :
8. iis autem qui sunt ex contentione, et qui non acquiescunt veritati, credunt autem iniquitati, ira et indignatio.
9. Tribulatio et angustia in omnem animam hominis operantis malum, Judæi primum, et Græci :
10. gloria autem, et honor, et pax omni operanti bonum, Judæo primum, et Græco :
11. non enim est acceptio personarum apud Deum.
12. Quicumque enim sine lege peccaverunt, sine lege peribunt : et quicumque in lege peccaverunt, per legem judicabuntur.
13. Non enim auditores legis justi sunt apud Deum, sed factores legis justificabuntur.
14. Cum autem gentes, quæ legem non habent, naturaliter ea, quæ legis sunt, faciunt, ejusmodi legem non habentes, ipsi sibi sunt lex :
15. qui ostendunt opus legis scriptum in cordibus suis, testimonium reddente illis conscientia ipsorum, et inter se invicem cogitationibus accusantibus, aut etiam defendentibus,
16. in die, cum judicabit Deus occulta hominum, secundum Evangelium meum per Jesum Christum.
17. Si autem tu Judæus cognominaris, et requiescis in lege, et gloriaris in Deo,
18. et nosti voluntatem ejus, et probas utiliora, instructus per legem,
19. confidis teipsum esse ducem cæcorum, lumen eorum qui in tenebris sunt,
20. eruditorem insipientium, magistrum infantium, habentem formam scientiæ, et veritatis in lege.
21. Qui ergo alium doces, teipsum non doces : qui prædicas non furandum, furaris :
22. qui dicis non mœchandum, mœcharis : qui abominaris idola, sacrilegium facis :
23. qui in lege gloriaris, per prævaricationem legis Deum inhonoras.
24. (Nomen enim Dei per vos blasphematur inter gentes, sicut scriptum est.)
25. Circumcisio quidem prodest, si legem observes : si autem prævaricator legis sis, circumcisio tua præputium facta est.
26. Si igitur præputium justitias legis custodiat, nonne præputium illius in circumcisionem reputabitur ?
27. et judicabit id quod ex natura est præputium, legem consummans, te, qui per litteram et circumcisionem prævaricator legis es ?
28. Non enim qui in manifesto, Judæus est : neque quæ in manifesto, in carne, est circumcisio :
29. sed qui in abscondito, Judæus est : et circumcisio cordis in spiritu, non littera : cujus laus non ex hominibus, sed ex Deo est.

1. Therefore thou art inexcusable, O man, whosoever thou art that judgest: for wherein thou judgest another, thou condemnest thyself; for thou that judgest doest the same things.
2. But we are sure that the judgment of God is according to truth against them which commit such things.
3. And thinkest thou this, O man, that judgest them which do such things, and doest the same, that thou shalt escape the judgment of God?
4. Or despisest thou the riches of his goodness and forbearance and longsuffering; not knowing that the goodness of God leadeth thee to repentance?
5. But after thy hardness and impenitent heart treasurest up unto thyself wrath against the day of wrath and revelation of the righteous judgment of God;
6. Who will render to every man according to his deeds:
7. To them who by patient continuance in well doing seek for glory and honour and immortality, eternal life:
8. But unto them that are contentious, and do not obey the truth, but obey unrighteousness, indignation and wrath,
9. Tribulation and anguish, upon every soul of man that doeth evil, of the Jew first, and also of the Gentile;
10. But glory, honour, and peace, to every man that worketh good, to the Jew first, and also to the Gentile:
11. For there is no respect of persons with God.
12. For as many as have sinned without law shall also perish without law: and as many as have sinned in the law shall be judged by the law;
13. (For not the hearers of the law are just before God, but the doers of the law shall be justified.
14. For when the Gentiles, which have not the law, do by nature the things contained in the law, these, having not the law, are a law unto themselves:
15. Which shew the work of the law written in their hearts, their conscience also bearing witness, and their thoughts the mean while accusing or else excusing one another;)
16. In the day when God shall judge the secrets of men by Jesus Christ according to my gospel.
17. Behold, thou art called a Jew, and restest in the law, and makest thy boast of God,
18. And knowest his will, and approvest the things that are more excellent, being instructed out of the law;
19. And art confident that thou thyself art a guide of the blind, a light of them which are in darkness,
20. An instructor of the foolish, a teacher of babes, which hast the form of knowledge and of the truth in the law.
21. Thou therefore which teachest another, teachest thou not thyself? thou that preachest a man should not steal, dost thou steal?
22. Thou that sayest a man should not commit adultery, dost thou commit adultery? thou that abhorrest idols, dost thou commit sacrilege?
23. Thou that makest thy boast of the law, through breaking the law dishonourest thou God?
24. For the name of God is blasphemed among the Gentiles through you, as it is written.
25. For circumcision verily profiteth, if thou keep the law: but if thou be a breaker of the law, thy circumcision is made uncircumcision.
26. Therefore if the uncircumcision keep the righteousness of the law, shall not his uncircumcision be counted for circumcision?
27. And shall not uncircumcision which is by nature, if it fulfil the law, judge thee, who by the letter and circumcision dost transgress the law?
28. For he is not a Jew, which is one outwardly; neither is that circumcision, which is outward in the flesh:
29. But he is a Jew, which is one inwardly; and circumcision is that of the heart, in the spirit, and not in the letter; whose praise is not of men, but of God.